מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את דו"ח הביקורת על חשבונות הסיעות שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-24 והחשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-23 וכן דו"ח על חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת ה- 24, ולתפקיד יו"ר המפלגה בבית היהודי ובמפלגת העבודה.

החשבונות של הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות לכנסת ה- 24: בביקורת שקיים מבקר המדינה בנושא, ל- 12 סיעות מתוך 15 ניתן דוח חיובי. לגבי שלוש מהסיעות שהדוח בעניינן לא היה חיובי, קבע מבקר המדינה כי תישלל מהן יתרת המימון בסכומים המפורטים לגבי כל סיעה להלן, בסכום כולל של 300,000 ש"ח:

ימינה – בשל חריגה מתקרת ההוצאות בשיעור של כ-8% – 50,000 ש"ח.

ש"ס – בשל הוצאות שלא לפי הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 – אזהרה (נשלל מימון מהסיעה בשל נושא זה בדוח הקודם).

תקווה חדשה – בשל חריגה מתקרת ההוצאות בשיעור של כ- 80% – 250,000 ש"ח.

נמצא כי הוצאותיהן של ימינה (צל"ש) ותקווה חדשה – שהתמודדה בבחירות במסגרת רשימה משותפת, חרגו, בכ-8% ובכ-80% בהתאמה, מתקרת ההוצאות שנקבעה. תקרת ההוצאות של ימינה (צל"ש) הייתה 13,886,000 ש"ח, והוצאותיה חרגו מהתקרה ב-1,119,891 ש"ח. תקרת ההוצאות של תקווה חדשה הייתה 16,663,200 ש"ח, והוצאותיה חרגו מהתקרה ב-13,296,652 ש"ח.

הכנסות הסיעות למימון מערכת הבחירות לכנסת ה- 24 הסתכמו בכ- 174.5 מיליון ש"ח, כאשר 165.2 מיליון ש"ח מהן ממימון ממלכתי, ו- 2.8 מיליון ש"ח מתרומות.

הוצאות הסיעות במערכת הבחירות הסתכמו בכ- 233.8 מיליון ש"ח. 43.9% מסכום זה הוצאו על פרסומים, 25.2% לשכר ונלוות, פעילים ונלווים, 17.9% עבור שירותי ייעוץ.

בהיבטי תוצאות הפעילות הכספית – גירעונות / עודפים – עלה בביקורת כי בתום התקופה סיימו 11 מהסיעות שהתמודדו בבחירות בגירעונות בסך של כמה מאות אלפי ש"ח עד כ-13.7 מיליון ש"ח, וסכומם הכולל של הגירעונות היה כ-61.1 מיליון ש"ח. לארבע מהסיעות נותרו עודפים בסך מצטבר של כ-1.8 מיליון ש"ח. יתרות אלו (הגירעונות / העודפים) נזקפו לחשבונות השוטפים של הסיעות.

המבקר אנגלמן ציין בנושא זה כי ניסיון העבר מלמד כי הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את גירעונותיהן שנוצרו במהלך הבחירות. החוק מבחין בין הוצאות בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים. כפי שכבר צוין בדוחות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק, דהיינו – קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות. המבקר אנגלמן שב וקורא למחוקק לבחון את הנושא. מכל מקום, על הסיעות שנותרו להן גירעונות לפעול לצמצום הגירעונות ולכיסוי חובותיהן.

החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-23

מבקר המדינה מצא בביקורת כי שתי סיעות אשר במועד סיום הביקורת כבר חדלו מלהתקיים, כולנו ותל"ם, לא השיבו לאוצר המדינה את יתרת הכספים שבידיהן בסך של כ-5.8 מיליון ש"ח ובסך של כ-4.6 מיליון ש"ח בהתאמה. לפיכך, ההחלטה לגבי תוצאות הביקורת בעניינן תתקבל במועד מאוחר יותר, בכפוף לכך שהן יציגו למבקר המדינה הסדר להשבת הכספים לכנסת. סיעה נוספת, התנועה, אשר חדלה אף היא להתקיים ערב הבחירות לכנסת העשרים ואחת, לא השיבה לאוצר המדינה יתרת כספים שבידיה בסך של כ-1.3 מיליון ש"ח וגם היא התבקשה להציג הסדר להשבת הכספים מול הכנסת ובהתאם תבחן ההחלטה שנתקבלה בעניינה לגבי תוצאות הביקורת.

מתוך 13 סיעות, ל- 11 סיעות ניתן דוח חיובי ולשתיים לא ניתן דוח חיובי.

לגבי שתי סיעות שלא ניתן בעניינן דוח חיובי, מבקר המדינה קבע כי תישלל מהן יתרת המימון בסכומים המפורטים לגבי כל סיעה להלן, בסך מצטבר של 350,000 ש"ח:

אגודת ישראל – בשל פעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (אי דיווח במועד ואי העברת מס מיוחד שנוכה לרשות המיסים) – 100,000 ש"ח.

הליכוד – בשל פעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (אי דיווח במועד ואי העברת מס מיוחד שנוכה לרשות המיסים) – 250,000 ש"ח.

לסיעת אגודת ישראל נותר בתום התקופה השוטפת חוב לרשות המיסים בסך של כ-2.4 מיליון ש"ח בגין מס מיוחד שנוכה בגין שתי מערכות בחירות שהתקיימו בשנת 2019. במועד ביצוע הביקורת, הסיעה לא דיווחה לרשות המיסים על העסקת פעילים ועובדים במסגרת מערכות הבחירות האמורות ולא שילמה את המס שנוכה במקור משכרם כמתחייב מחוק המיסוי ומתקנות המיסוי, וזאת אף שהיה עליה להסדיר את הדיווח והתשלום האמורים כשנתיים לפני כן.

סיעת הליכוד דיווחה לראשונה לרשות המיסים בדצמבר 2021 על העסקת פעילים בארבע מערכות הבחירות שהתקיימו בשנים 2019 – 2021 . נכון למועד ביצוע הביקורת, החוב לרשות המיסים הסתכם בכ-23.4 מיליון ש"ח (קרן) וכן חיובים נוספים בגין הפרשי הצמדה וריבית בסך של כ-1.7 מיליון ש"ח וקנסות בסך של כ-3.3 מיליון ש"ח בשל האיחור בדיווח ובהעברת המס שנוכה. הסיעה מסרה לצוות הביקורת כי היא הגישה לרשות המיסים בקשה להפחתת הקנס ולפריסת תשלומי החוב.

הכנסות הסיעות בתקופה השוטפת הסתכמו בכ- 136.4 מיליון ש"ח. 120.6 מיליון ש"ח מקורם במימון ממלכתי, 10.4 מיליון ש"ח מדמי חבר.

הוצאות הסיעות בתקופה השוטפת הסתכמו בכ- 103.1 מיליון ש"ח.

הלוואות מהכנסת יתרת קרן ההלוואות ל-31.3.21 (בש"ח)

יתרות החוב של הסיעות בגין הלוואות שנטלו למימון הוצאותיהן גדלו במידה ניכרת מאז חוקק החוק שמאפשר לקבל הלוואות מהכנסת (במקום מתאגידים בנקאיים) – יתרת ההלוואות שניטלו מתאגידים בנקאיים קודם לתיקון 33 לחוק הסתכמה בכ-35 מיליון ש"ח, ולעומת זאת נכון ל-31.3.21 (סוף התקופה השוטפת הנוכחית) יתרת ההלוואות לכנסת מסתכמת בכ-181 מיליון ש"ח, גידול של כ-417% בסכום יתרות החוב של הסיעות בגין הלוואות.

יתרת הלוואות שלא נפרעו של סיעות שחדלו להתקיים

כפי שצוין בדוח לתקופה השוטפת הקודמת, שתי מפלגות, התנועה הירוקה ועצמאות, לא השיבו לאוצר המדינה יתרות הלוואות בסכום מצטבר של כ-7.2 מיליון ש"ח. יצוין כי שתי המפלגות קיבלו את ההלוואות מכוח החוק, והן גיבשו מול הכנסת הסכמי השבה להחזר עתידי של יתרות ההלוואות שנותרו. ואולם אין כל ודאות שהסכמים אלה יתממשו, ועד מועד פרסום דוח זה, ההחזרים ממועד גיבוש ההסכמים הסתכמו בכ-696,000 ש"ח שהשיבה התנועה הירוקה בלבד.

על פי נתוני חשבות הכנסת, נכון ל-31.3.21 סיעת הבית היהודי, שכיהנה בכנסת העשרים ושלוש וחדלה להתקיים מאז, טרם פרעה יתרת הלוואה בסך כ-3.2 מיליון ש"ח, ולא נחתם בינה ובין הכנסת הסכם להשבת היתרה.

המבקר אנגלמן ציין בדוח "אני קורא למחוקק לתת דעתו על נושא זה ולשקול פתרונות אפשריים, כגון דרישת ערבות בנקאית, על מנת להבטיח את החזרת כספי ההלוואות לאוצר המדינה ולמנוע הישנות מקרים כגון אלה בעתיד. לפיכך, בשלב זה, ומאחר שהסיעות טרם הציגו לי תכניות להשבת יתרת ההלוואות לאוצר המדינה, איני קובע את תוצאות ביקורת החשבונות לתקופה שבין 1.10.19 ל-31.3.20 בעניינן של הסיעות האמורות. על הסיעות לדווח למשרדי על החזר ההלוואות לאוצר המדינה, ובכוונתי להמשיך לעקוב אחר נושא זה".

הגנה על מאגרי המידע של סיעות ומפלגות

מדיווחי הסיעות והמפלגות למבקר עולה כי לעשר מהן מאגר רשום או כמה מאגרים רשומים בפנקס מאגרי המידע של הרשות ובהם מידע על מתפקדים, תורמים או תומכים, אך שום מפלגה לא רשמה את המאגר המתבסס על נתוני פנקס הבוחרים לאחר הליכי טיוב ועדכון של נתונים, וזאת שלא לפי הנחיות הרשות בדבר חובותיהן לפי חוק הגנת הפרטיות. עוד הועלה כי שש מהסיעות והמפלגות ביצעו טיוב של נתוני המאגרים שברשותן באמצעות חברות מסחריות, אך הן לא בחנו את מידת החוקיות של המידע שרכשו מאותן חברות ואת קיומה של הסכמה מצד האנשים להיכלל במאגר כנדרש בחוק הגנת הפרטיות ובהנחיות הרשות, אלא הסתפקו לכל היותר בהצהרותיהן של החברות האמורות או בהחתמתן על הסכמים מחייבים ולפיהם אותן החברות פועלות באופן חוקי. עוד מסרו הסיעות והמפלגות כי האנשים שפרטיהם כלולים במאגר המידע רשאים לפנות אליהן בבקשה להסיר את פרטיהם מהמאגר.

מסירת דוחות למבקר המדינה באיחור רב

הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל, בל"ד) לא מסרה למשרד מבקר המדינה את חשבונותיה ואת הדוח הכספי לתקופת הבחירות לכנסת העשרים וארבע. בנוסף, שלוש סיעות המרכיבות את אותה הרשימה – חד"ש, תע"ל ובל"ד- לא מסרו למשרד מבקר המדינה את חשבונותיהן ואת הדוחות הכספיים שלהן לתקופה השוטפת שבין 1.4.20 ל-31.3.21.

בשל כך, הודיע מבקר המדינה במרץ 2022 ליושב ראש הכנסת כי הסיעות לא מסרו את הדוחות הכספיים למשרדו כנקבע בחוק, ואין הצדקה סבירה למחדלן, ובעקבות כך ובתוקף סמכותו, הוא הורה במאי 2022 שלא לשלם לשלוש הסיעות את המימון הממלכתי שהן זכאיות לו לצורך מימון הוצאותיהן השוטפות לפי חוק זה.

בתחילת יוני 2022 מסרו שלוש הסיעות האמורות למשרד מבקר המדינה את דוחותיהן הכספיים וציינו כי סיבת העיכוב במסירתם היא עומס שנוצר עקב ריבוי מערכות הבחירות ואילוצי מגפת הקורונה. מבקר המדינה הודיע על כך ליו"ר הכנסת והמליץ, בתוקף סמכותו, כי יישלל מכל אחת משלוש הסיעות 5% מהתשלום שלא שולם להן בשל אי-מסירת דוחותיהן למשרדי במועד.